יעוץ נגישות לאצטדיונים ואירועים

מאמר על מורכבות הנגשת מקומות ושירות לאירועי ספורט ותרבות

​

הנגשה לאנשים עם מוגבלויות בתחום המופעים, הקולנוע ובכלל למקומות המוגדרים להתקהלות הינה מורכבת במיוחד.

 

מקומות להתקהלות הינם לדוגמא: אולמות קולנוע, אולמות וגני אירועים, אצטדיונים, בתי תפילה וכד'.
היעוד המרכזי של מקומות אלו הינו, העברת חוויה באמצעים חושיים - השמיעה והראיה.

שני מרכיבים הדורשים מומחיות רבה כדי להתאימם כהלכה באמצעים מגוונים כגון: מכשור עזר לשמיעה, תאורה טבעית ומלאכותית מותאמת, תנאי אקוסטיקה ושימוש בחומרי גמר שאינם פוגעים במרכיב הראיה והשמיעה (סנוור, הדהוד וכו'). בנוסף למורכבות זו, חלק מהאולמות והמקומות בהם מתקיימות הופעות או אירועי ספורט, בנויים באופן שהקהל יושב או עומד בהפרשי גובה, כדי לאפשר לכל צופה ומאזין קו מבט נח למרכז הפעילות. הפרשי הגובה הנ"ל ואפשרות גישה נגישה למפלסים השונים הינם מרכיב חיוני בתחום הנגישות לביצוע כך שיאפשר גם לאנשים עם מוגבלות פיזית את האפשרות ליהנות מהמופע.

תקנות הנגישות החלות על מבנים ושירותים הניתנים בהם מחולקות לשני נושאים עיקריים:

​​

האחראי ליישום הנגישות

אחריות בעל המתחם או מפעיל שירות או אירוע במתחם?
לא בכל המקרים בעל הבניין או המקום הינו גם המפעיל של האירוע, לדוגמא בהיכלי ספורט, קיימת חלוקה בין הכלי המקום לקבוצות הספורט המפעילות את האירועים, כנ"ל גם באולמות האירועים בהם פועלים במתחם האולם חברות שונות הנותנים ישירות את השירות לציבור כגון חברות קייטרינג או הפעלה. המחוקק לכך בחשבון סוגיה זו והגדיר כי האחריות במקרים אלו משותפת וחלה על שני הגורמים יחדיו: בעלי המקום והמפעיל.
כדי להצליח ולעמוד בדרישות הנגישות שאינן באחריות ישירה של בעל הבניין או המתחם, כדאי שאותו גוף יקשור את דרישות הנגישות בחוזה עם הגופים הפועלים במתחם שלו, וכך יוכל להוכיח במידת הצורך את הניסיון שלו לעמוד בדרישות הנגישות שאינן באחריותו הישירה. לדוגמא: אדם המפעיל בתוך המתחם שלו חברה חיצונים האחראית על ביטחון או הפעלת אירוע, כדאי שיעגן בהסכם עם המפעיל כי המפעיל יעמוד בחובות הנגישות שלו, כגון חובת ההדרכה למתן שירות נגיש של העובדים הנותנים את השירות במתחם, או שימוש במערכות קול הכוללות אמצעים להעברת המידע לכבדי שמיעה כחלק בלתי נפרד מהאירוע.

​​

אירוע לציבור מסוים או בלתי מסוים

קיימת החרגה מחובות הנגישות לאירוע המוגדר לאוכלוסייה מסוימת ולא לציבור באופן כללי. חשוב לשים לב כי במקרים אלה כי הכרת שמו ופרטי האדם שאמור להגיע לאירוע אינו מהווה הילה להגדרתם כציבור מסוים. לדוגמא: שירות הניתן למנויים על ידי קבוצת ספורט אינו מאפשר לקבוצת הספורט להימנע מחובות הנגישות בשל הכרת המנויים שלו היות וקבוצת הספורט מאפשר לקהל בלתי מסוים לרכוש מנויים. לעומת זאת בעל אירוע המזמין את מש' כץ וכהן לחגוג עימו חתונה מכיר באופן אישי את כל מוזמניו ומכאן שהינו פטור מחובה זאת לעומת בעל המתחם המקיים את החתונה המציע חתונות לקהל בלתי מסוים.

​

נגישות מתו"ס ונגישות השירות
גם במקומות להתקהלות קיימים שני סוגים של דרישות נגישות :

נגישות מתו"ס (מבני תשתיות וסביבה)

נגישות השירות

נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה) במתחם להתקהלות
מרכיבי נגישות מתו"ס הינם מרכיבים הבאים ליידי ביטוי בבינוי ובמבנה וסביבתו הקרובה (בגבול המגרש). לדוגמא: רוחב שבילים, חניות נגישות, אמצעי עלייה נגישים לקומות ולבמות – מעלית וכבש, רוחב פתחים, שירותים נגישים ומרכיבים רבים אחרים אותם יש ליישם במתחם כדי להבטיח שוויוניות בשימוש במבנה והנאה מהאירוע לאנשים עם לקויות שונות (פיזיות וחושיות בעיקר).

​

מבנה חדש/ מבנה קיים

רמת הנגישות הנדרשת במבנה תלויה בין השאר בהגדרת המבנה כמבנה חדש או מבנה קיים.

מבנה חדש – מבנה שקיבל היתר ראשון לבנייתו החל מ 01 באוגוסט 2009.

מבנה קיים - מבנה שקיבל היתר ראשון לבנייתו לפני 01 באוגוסט 2009.

מקום שאינו בניין חדש/ קיים

רמת הנגישות הנדרשת במקום שאינו בניין תלויה בין השאר בהגדרת המקום כחדש או כקיים.

מקום חדש שאינו בניין– מקום שהוקם לאחר 11 במאי 2014.

מקום קיים שאינו בניין - מקום שהוקם עד 11 במאי 2014.

בשונה מהמוגדר לבניין, ההבדל בין קיים וחדש מתבססת על סיום הביצוע של המתחם ולא על מועד קבלת היתר לבנייתו.

​

נגישות מתו"ס במתחם חדש להתקהלות

הנגישות למקום המיועד להתקהלות מוגדרות בחוק באמצעות כמה תקנות שונות, ויש חשיבות רבה להגדיר טרם הליך ההנגשה, אלו תקנות חלות על המתחם.
בכל מבנה חדש חלות תקנות התכנון והבניה אך במתחמים פתוחים כגון גן אירועים ומגרש ספורט חלות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הדנות בנגישות ל"מקום שאינו בניין". גם כאן חשוב לשים לב כי ב"מקום שאינו בניין" בו יש בניין דרישות החקיקה מתפצלות באופן שונה בין הבניין ושאר המתחם, וכך גן האירועים יתוכנן על פי תקנות "מקום שאינו בניין", לעומת מתחם השירותים בגן שיתוכנן על פי תקנות התכנון והבניה. לכן, טרם ביצוע הליך הנגשה יש להגדיר מפורשות אלו תקנות חלות על החלקים השונים במתחם. באופן זה, הצלחת הליך ההנגשה והתאמתו לדרישות החוק מתאפשרת.
דרישות נגישות המתו"ס למבנה או מתחם חדש מוגדרות בתקנות התכנון והבניה ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הדנות ב "מקום שאינו מבנה" והינן דרישות המתאימות למתחם שהנגישות בו נלקחת בחשבון בזמן תכנון ולא כתוספת או השלמה. מכאן שרמת הנגישות במתחמים חדשים גבוהה וטובה בהרבה מהמוצע והנדרש במתחמים קיימים. המחוקק לקח בחשבון כי החל מרגע נתון (ה 01 באוגוסט 2009 לבניין או מה 11 במאי 2014 למקום שאינו בניין) רמת ההכלה במתחם לאנשים עם מוגבלויות תהיה גבוהה ותאפשר שוויון הזדמנויות למקבל שירות ולנותן שירות להיות במתחם ליישם את שאיפתו במקומות אלו כשאר האנשים (ללא מוגבלויות).
מסיבה זו איכות הנגישות גבוהה יותר וכמות ההקלות הניתנות במקומות חדשים אלו פחותה בהרבה ממה שניתן במתחמים קיימים.
כמו כן, המחוקק קבע כי הנגישות במבנה חדש תהייה מוצעת למקבל השירות אך גם לנותן השירות. נתון זה משפיע רבות על תכנון המבנים להתקהלות ומביא לכך הנגישות מוצעת מראש גם לעובדים במתחם. לדוגמא: באצטדיון חדש או באולם אירועים חדש, תידרשנה גם מלתחות נגישות לעובדים שאינן מחויבות באצטדיון או באולם אירועים קיים וזאת עד לקבלת עובד עם מוגבלות.
איכות הנגישות הגבוהה במתחמים חדשים להתקהלות באה לידי ביטוי בעיקר בכמות והאיכות ממרכיבי השירות הנגישים המוצעים במתחם, לדוגמא: בבית קולנוע חדש, זווית הצפייה הנדרשת למקום ייעודי לאדם בכיסא גלגלים טובה יותר מאולם קולנוע קיים. כמו כן, כמות מדורי השירותים בהם מוצע תא שירותים נגיש, גדולה יותר במתחם חדש ממתחם קיים.
גם במתחמים להתקהלות, במקומות המוגדרים כ"חדשים" הנגישות נדרשת גם עבור נותן שירות. מצב המגדיל את השטחים להם נדרשת התייחסות בתחום הנגישות.
חשוב לציין בהיבט זה כי שטחים בהם פועלים נותני שירות כגון להקת מחול המופיעה באולם או קבוצת שחקנים, נדרת לקבל שירות נגיש כקהל ולא כעובדים (אלה אם במקום הנדון מופיעים רק עובדים של בעל המתחם).

​

מקום לאדם עם מוגבלות פיזית במתחם להתקהלות

ניתן דגש רב בתקנות השונות למקום צפייה או האזנה של אדם עם מוגבלות במקום להתקהלות. תחילה הדגש הינו על כמום המקומות במתחם המתאפשרים לגישה על ידי אנשים עם מוגבלויות פיזיות ואפשרויות הגישה הנגישה משם לכל מקום בו ניתן שירות לציבור במתחם.
היות ובמקומות רבים להתקהלות קיימים מקומות ישיבה מדורגים (במפלסים שונים) וקבועים כגון בבית קולנוע או באצטדיון, המחוקק הגדיר בשונה משאר נקודות השירות כי ניתן לייעד מקומות מוגדרים לאנשים עם מוגבלויות פיזיות ולא לאפשר להם לשבת בכל אחד מהמקומות המוצעים לציבור. עם זאת, קיים אפיון ברור למקומות אלו שיבטיחו לאנשים עם מוגבלויות שהות, צפייה והאזנה באופן שוויוני ביחס לשאר האוכלוסייה. מרכיבים אלו באים ליידי ביטוי בשטח הנדרש במקומות אלו, בזווית הצפייה ממקומות אלו לאירוע ובמיקום שהם מוצבים כך שהאירוע לא יוסתר מהם כמו גם שהמרחק ממקומות אלו לנקודות שירות נגישות נוספות לא יהיה גדול מדי.
אחד המרכיבים שלא תמיד נלקח בחשבון בתכנון מקומות אלו הינו כי נדרש להציע את המקומות לאנשים עם מוגבלויות יחד עם מלווים ולא בנפרד, כדי שלא ליצור כלובים נגישים ולאפשר לאדם להגיע למקום יחד עם מטפל או עם מלווים ולא להידרש להיפרד מהם בזמן האירוע. חשוב לזכור כי הגעה לאירוע אינה נדרשת רק לצורך צפייה או האזנה אלה לצורך חוויה כוללת המתנהלת בחברה ולא לבד.

 

נגישות מתו"ס במתחם להתקהלות קיים

דרישות נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה) למתחם להתקהלות קיים מוגדרות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, והינן דרישות הלוקחות בחשבון כי המבנה/המתחם כבר בנוי ומכיל מגבלות רבות שלא תמיד מאפשרות יישום נגישות ברמה או בכמות המצופה למתחם הנמצא בהליך תכנון. מכאן, שרמת הנגישות במתחמים קיימים נמוכה בהכרח מהמוצע והנדרש במתחמים חדשים. המחוקק לקח בחשבון כי רמת ההכלה בבניין או במתחם קיים לאנשים עם מוגבלויות תהיה טובה ככל האפשר אך תיקח בחשבון בעיות הנדסיות אמתיות הקיימות או בעיות שימור מבנים טבע או היסטוריה.
מסיבה זו איכות הנגישות במתחם קיים נמוכה מהמוגדר ביחס למתחם חדש וכמות ההקלות הניתנות במקומות קיימים גבוהה יחסית. עם זאת, חשוב להבהיר כי המחוקק קבע קריטריונים ברורים מאוד לקבלת הקלות מסוגים שונים במתחמים קיימים, ולכל סוג של הקלה נדרשים אישורים שונים מגופים שונים.
במתחם קיים המחוקק קבע כי הנגישות תוצע מראש למקבל השירות בלבד ורק לאחר קבלתו של עובד עם מוגבלות תבוצענה התאמות פרטניות במתחם המתאימות רק לו, ולא באופן גורף מראש ולכל העובדים הפוטנציאליים עם המוגבלויות השונות. הבדל זה משמעותי מאוד ומקטין את חובת החייבים בנגישות ומגדיר אותם לאזורים המקבלים קהל. מסיבה זו במיוחד חשוב שכל בעל מתחם או מבנה או חלק ממבנה יגדיר באופן ברור לו ולכל המשתמשים במבנה מהו האזור בו הקהל רשאי ונדרש להגיע. חשוב לציין את המובן מאליו כי קיימים מרכיבים שלא ניתן שלא להגדירם כחלק מהאזור המיועד לקהל כגון אזור שירותים.
רמת הנגישות המוגדרת למבנים ולמתחמי התקהלות קיימים מאפשרת בחלק מהנתונים להגדיר מספר מקומות נגישים מתוך כלל החללים בהם ניתן שירות.
דוגמא 1: לא כל מדורי השירותים נדרשים להכיל תא שירותים נגיש, אלא חלק מהם בלבד. כמות המדורים הנגישים במקרה זה תוגדר הן על פי המינימום המוגדר בתקנות והן על פי המרחק מכל מקום במתחם אל תא שירותים נגיש. גישה זו נכונה למרכיבי נגישות רבים בבניינים קיימים.
דוגמא 2: אפשרות הגישה לנקודות שירות מתאפשרת באופן חלקי גם הוא כך שלכל סוג של שירות תהיה לפחות עמדה אחת מותאמת לאנשים עם מוגבלות בניידות ולא תידרשנה כל העמדות להיות נגישות. לדוגמא: אם קיימות שתי במות המוצעות לקיום טקס חתונה, לפחות אחת מהן תתאים לגישה של אנשים עם מוגבלות בניידות (כאשר שתי הבמות בעלות מאפיינים דומים ואינן שונות במהותן האחת מהשנייה).
עקרון זה מלווה את רוב ההתאמות במתחמים קיימים: אם קיימת נגישות ברמה סבירה (זו שהוגדרו בתקנות למבנים ולמתחמים קיימים), ניתן להגדיר רמה זו כחוקית, אך במידה ורמת הנגישות במתחם ירדה מהמוגדר בתקנות, נדרש ליישם את הנגישות כפי שהיא נדרשת למתחם חדש – ברמת הנגישות הגבוהה יותר.
המחוקק, במקרה זה מיטיב עם אנשים שכבדו את הוראות החוק הקשורות לנגישות שהיו מוגדרות בעבר ומציין כי הם לא יידרשו לביצוע אותם שינויים, לעומת אנשים שלא כבדו את החוק בעבר ונדרשים כיום לבצע במבנה הקיים או במתחם הקיים את התאמות הנגישות הנדרשות במתחם חדש, למרות הקושי והמגבלות האמתיות הקיימות בו.
במתחם קיים, רמת הנגישות הוגדרה מראש כרמת נגישות מופחתת, וקיימים מצבים שונים שבהם המחוקק קבע כי במצבים אלו ניתן להפחית מאמצעי הנגישות.
קיימים מצבים אחרים ומרכיבים אחרים עליהם וויתר המחוקק והוריד בכך את רמת הנגישות מראש במבנים ובמתחמים קיימים. עם זאת, חשוב להכיר היטב את אותו קו שסימן המחוקק והפריד בין חייבים בביצוע מרכיבי נגישות לבין מקומות הפטורים מאמצעי נגישות מסוימים. באותה נשימה צריך להדגיש כי אם מקום מסוים פטור מביצוע מרכיב נגישות אחד, אין זה אומר שהוא פטור מכלל מחובת הנגישות. הכרה עמוקה של התקנות, תאפשר לבעל מבנה או המתחם להשקיע בשדרוג הנגישות במידה המתאימה למוגדר בתקנות. יחד עם זאת תמיד נכון לציין כי רמת נגישות גבוהה מיטיבה עם כל מקבלי השירות ואין לראות בהליך ההנגשה הליך המיועד רק לאוכלוסייה קטנה ומסוימת.

שלבי נגישות המתו"ס שעל בעל בניין/מתחם להתקהלות ליישם

​

החובות המוטלות על בעלים של מקום חדש שאינו בניין

​

הכנת "תכנית פעולה" – שלב זה הינו תכנית גרפית המציינת את מוקדי הפעילות במתחם עם ציון המוקדים הנגישים בו ותאור כללי של רמת הנגישות והסוג הפעילות המוצעת במתחם. תכנית זו תוכן בהתאם למוגדר בתקנות ומהווה את קונספט הנגישות המתאים למקום זה. תכנית פעולה זו נדרשת לקבל אישור של מורשה נגישות מתו"ס שהתייעץ עם מורשה נגישות השירות. חשוב לשים לב כי לא כל מקום המוגדר כ "מקום שאינו בניין" נדרש לתכנית פעולה. כמו כן תכנית זו נדרשת להיות חתומה על ידי מכין התכנית – שני טפסים סטטוטוריים נפרדים לאחר הכנת התכנית.

קבלת אישור של מורשה נגישות מתו"ס לקיום בפועל של רמת הנגישות הנדרשת בחוק במקום הנדון. אישור זה ניתן על גבי טופס מוגדר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

אין חובה לבצע סקר נגישות ב"מקום שאינו בניין" חדש, עם זאת חובה לשמור על מרכיבי הנגישות שיושמו במתחם ולוודא כי בכל שינוי, תוספת או שדרוג, רמת הנגישות תהיה לפחות כמוגדר בחוק. נושא זה במיוחד מהווה מושא לכשלים רבים: במקרים בהם לאחר האכלוס מבצעים שינויים להם לא נדרש היתר כגון שינוי דרכי גישה לאזור מסוים. במקרים אלו, שילוב איש מקצוע מתחום הנגישות קריטי כדי להבטיח כי ההשקעה בעיצוב החדש תתאים לדרישות הנגישות ולא תידרש ליישום מחדש.

החובות המוטלות על בעלים של מבנה חדש

​

קבלת חוות דעת מאשרת של מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס) שהוכנה על גבי טופס מתאים המאשרת כי הבקשה להיתר מתאימה לדרישות החוק בנושא. – בעלי מבנים ששלב הבקשה להיתר כבר נסתיים – מומלץ לתעד את האישור הנדון ולשמור אותו.

קבלת חוות דעת מאשרת של מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס) לתעודת גמר שהוכנה על גבי טופס מתאים המאשרת כי לאחר הבניה, המבנה עומד בדרישות החוק בנושא. בעלי מבנים שבהם שלב הבניה כבר הסתיים – מומלץ לתעד את האישור הנדון ולשמור אותו.

אין חובה לבצע סקר נגישות במבנה חדש, עם זאת חובה לשמור על מרכיבי הנגישות שיושמו במבנה ולוודא כי בכל שינוי, תוספת או שדרוג, רמת הנגישות תהיה לפחות כמוגדר בחוק. נושא זה במיוחד מהווה מושא לכשלים רבים: במקרים בהם לאחר האכלוס מבצעים שינויי פנים להם לא נדרש היתר כגון שינוי קירות פנים ליצירת אזור משרדים חדש או שונה. במקרים אלו, שילוב איש מקצוע מתחום הנגישות קריטי כדי להבטיח כי ההשקעה בעיצוב החדש תתאים לדרישות הנגישות ולא תידרש ליישום מחדש

החובות המוטלות על בעלים של מקום קיים שאינו בניין

​

הכנת רשימה של המקומות שאינם בניינים שהינן באחריותו. רשימה זו תכיל את הנתונים של המקומות כמו גם את מועד הנגשתם כפי שמוגדר בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. מומלץ להכין את הרשימה על גבי טופס המוצע על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. על טופס זה נדרש להיות חתום מורשה חתימה מטעם החייב בהנגשה.

הכנת "תכנית פעולה" – שלב זה הינו תכנית גרפית המציינת את מוקדי הפעילות במתחם עם ציון המוקדים הנגישים בו ותאור כללי של רמת הנגישות והסוג הפעילות המוצעת במתחם. תכנית זו תוכן בהתאם למוגדר בתקנות ומהווה את קונספט הנגישות המתאים למקום זה. תכנית פעולה זו נדרשת לקבל אישור של מורשה נגישות מתו"ס שהתייעץ עם מורשה נגישות השירות. חשוב לשים לב כי לא כל מקום המוגדר כ "מקום שאינו בניין" נדרש לתכנית פעולה. כמו כן תכנית זו נדרשת להיות חתומה על ידי מכין התכנית – שני טפסים סטטוטוריים נפרדים לאחר הכנת התכנית.

קבלת אישור של מורשה נגישות מתו"ס לקיום בפועל של רמת הנגישות הנדרשת בחוק במקום הנדון. אישור זה ניתן על גבי טופס מוגדר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

*לוחות הזמנים להנגשה ומרכי הנגישות הנדרשים במקום שאינו בניין קיים שונים לגבי הקטגוריות הבאות:

מפעיל או בעלים של שירות הניתן במקום שאינו בניין קיים שהינו גוף פרטי.

מפעיל או בעלים של שירות הניתן שאינו בניין קיים שהינו רשות ציבורית.

מפעיל או בעלים של שירות הניתן שאינו בניין קיים שהינו רשות מקומית.

לכל אחד מהגורמים הנ"ל לוחות זמנים שונים ודרישות נגישות שונות ליישום במבנים שבאחריותו.

 

החובות המוטלות על בעלים של מבנה קיים

​

ביצוע רשימת מבנים קיימים בהם ניתן שירות לציבור, המחלקת את המבנים הקיימים למנות הנגשה וציון, לצד כל בניין, ועד ההנגשה כמוגדר בתקנות. המועדים יכולים להשתנות בהתאם לסוג הארגון שבבעלותו או שבהם הוא פועל*. ארגונים הפועלים בעד 4 מבנים אינם נדרשים לרשימה זו.

ביצוע בדיקת נגישות במבני המשרדים הקיימים בשטחים בהם קיימת קבלת קהל. בדיקה זאת גם מכונה סקר נגישות מתו"ס. סקר זה כולל את כל הפרמטרים הנדרשים לבדיקה במבנה קיים. הסקר נדרש להציג לפחות את ליקויי הנגישות שנמצאו בבניין ולא מחויב לציין בו את רמת הנגישות הקיימת בכל אחד מהמקומות בהם קיים שירות לציבור. הסקר צריך גם לכלול אישורים לפטורים מגורם מתאים אם המקום זכאי לפטור ממרכיב נגישות.

הכנת הצהרה על קיום בדיקת נגישות במבנה קיים הנותן שירות לציבור. הצרה זו נדרשת להיות ערוכה על גבי טופס מיוחד שהוכן על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וחתומה על ידי מוסמך חתימה של הארגון הפועל בבניין הנדון.

ביצוע התאמות הנגישות בהתאם לפערים שנמצאו בסקר הנגישות ובהתאם ללוחות הזמנים שהוגדרו לבניין או הוגדרו ברשימת המבנים הקיימים להנגשה.

הכנת הצהרה על סיום ביצוע התאמות הנגישות לכל בניין קיים שעבר הליך הנגשה. הצהרה זו נדרשת להיות ערוכה על גבי טופס מיוחד שהוכן על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וחתומה על ידי מוסמך חתימה של הארגון הפועל בבניין הנדון.

*לוחות הזמנים להנגשה ומרכי הנגישות הנדרשים במבנה קיים שונים לגבי הקטגוריות הבאות:

מפעיל או בעלים של שירות הניתן בבניין קיים שהינו גוף פרטי.

מפעיל או בעלים של שירות הניתן בבניין קיים שהינו רשות ציבורית.

מפעיל או בעלים של שירות הניתן בבניין קיים שהינו רשות מקומית.

לכל אחד מהגורמים הנ"ל לוחות זמנים שונים ודרישות נגישות שונות ליישום במבנים שבאחריותו.
** יש לציין כי מפעיל של חלק ממבנה כגון שוכר של קומה או חלק מקומה במבנה משרדים -חייב בכל מרכיבי הנגישות בשטח אותו הוא מפעיל. האחריות אינה רק של הבעלים של המבנה. האחריות לנגישות מתחלקת בין השוכר לבעלים על פי הצורך בקבלת היתר בניה לצורך יישום אמצעי הנגישות.

 

נגישות השירות במקום להתקהלות

אירועי התקהלות מאופיינים בהרבה מרכיבים שאותם יש להנגיש במסגרת התאמת השירות לאנשים עם מוגבלויות, כגון:

פרסום אמצעי הנגישות המתאפשרים באירוע – החל מהתאמות קבועות כגון חניות נגישות ועד לאמצעים המתאפשרים בהזמנה כגון תרגום לשפת הסימנים בזמן אירוע.

הכנת הליך הזמנת מקום או אפשרות השתתפות המתאימים לאדם עם מוגבלות – הליך קניית כרטיס ישיבה או כניסה לאירוע נדרשת להיות מותאמת גם לאנשים עם מוגבלויות חושיות (שמיעה וראייה) ומכאן שכבר באופן שיווק האירוע יש לתת את הדעת לנושא זה ולהתאימו לאנשים עם מוגבלויות.

התאמת אמצעים נגישים במקום האירוע – הסדרת מרכיבים קבועים או מזדמנים בהתאם לצורך הנמצאים פיזית במקום ההתקהלות כגון מקומות ישיבה ייעודיים, שילוט מותאם, מערכות עזר לשמיעה, אמצעי הכוונה ועוד בהתאם למוגדר בתקנות.•

הכנת נהלים למתן שירות נגיש – בהתאם לאופי האירוע להגדיר נהלים שיאפשרו לנותני השירות ולמארגנים לתת שירות נגיש למקבלי השירות. שירות זה הינו השירות המרכזי הניתן במקום כגון צפייה בסרט אך גם כולל את השירותים הנלווים הניתנים כגון קבלת שירות במזנון והתייחסות לאנשים עם מוגבלויות בזמן פינוי במצבי חירום.

הדרכת נותני השירות למתן שירות נגיש – לאחר קביעת אופן מתן השירות שבא לידי ביטוי בנהלים, יש להדריך את העובדים כיצד ניתן השירות לאנשים עם מוגבלויות.

תקנות נגישות השירות באות להסדיר במקום להתקהלות שוויון לאנשים עם מוגבלויות באופן שיוכלו ליהנות ככל האדם מהפעילות המתקיימת באירוע. הנאה ממקום באה לידי ביטוי הן באפשרות להגיע אליו ולשהות בו, אך לא פחות מהאפשרות לקבל את המידע הקולי והחזותי המופק בו, כמו גם להיות חלק מפעילות המתבצעת. לדוגמה: ההשתתפות באירוע ספורטיבי כקהל באצטדיון, אינה מסתכמת רק בקבלת המידע החזותי והקולי אלה בהתערבות בקהל אנשים המצדדים בקבוצה מסוימת וחוויה משותפת אותה חווים יחדיו אוהדי הקבוצה. אם אחד מהמרכיבים הנ"ל נמנע מאדם עם מוגבלות, נפגעו זכויותיו. מכאן, שהנגשת השירות במקום התקהלות צריכה לקחת גם הרבה מרכיבים חברתיים שאינם באים לידי ביטוי במקומות אחרים. לדוגמה: בגן אירועים, אם אדם יכול להגיע, לצפות בחתונה ולאכול, אין זה מסכם את כלל הפעולות המתקיימות במקום. אם לא נתנה לאדם עם מוגבלות האפשרות להתערות בקהל המוזמנים ולחוות איתם את השמחה, לא הושלם הליך הנגשת השירות. אלה הן דוגמאות בלבד הבאות להציג את מגוון האפשרויות הרחב שיש לקחת בחשבון בזמן הנגשת אירוע מזדמן או קבוע.

 

התייחסות החקיקה לאופי ההתקהלות

המחוקק במסגרת תקנות נגישות השירות מבדיל סוגי אירועים ומתייחס למצבים שונים ומגדיר לכל אחד מהם את המינימום הנדרש ליישום שירות נגיש. אלה הם חלק מהמרכיבים המשפיעים על דרישות התקנות בדבר חובות הנגישות באירוע:

האם האירוע הינו רב פעמי או מזדמן – משפיע על כמות או רמת הנגישות שתוצע לקהל.

סוג המידע המועבר באירוע (בעיקר מילולי, חזותי או מוזיקלי)– משפיע על סוג התאמות הנגישות  אותם יהיה חייב המארגן להציע.

האם האירוע מתקיים במבנה או במקום שאינו מבנה.

האם המתחם בו מתקיים האירוע מוגדר סטטוטורית כמקום חדש או קיים.

מידע נוסף – מהי נגישות ומדוע להנגיש.

בכל מרכזי המופעים, נגישות טובה תביא לתוצאות הבאות:
שיפור השירות: הנגישות תשפר במרכיבים רבים את השירות לכלל האוכלוסייה יחד עם פתיחת הגישה לקהל לקוחות עם מוגבלויות. חלק ניכר מהאוכלוסייה סובל מבעיות שמיעה או ראיה גם מבלי להיות מוגדר כאדם עם מוגבלות. לדוגמא, לאוכלוסייה מבוגרת, שלה כושר ראיה, שמיעה וכושר גופני פוחת, התאמות הנגישות יהיו לעזר רב. מאחזי יד, שיפור האקוסטיקה, הימנעות ממוקדי סנוור, יגרמו לאנשים רבים לחוות את החוויה באופן נעים וטוב יותר, ובכך ישפרו את רמת השירות שקיבלו ויגדילו את רצונם לחזור ולחוות את האירוע.
שירות לאוכלוסייה רחבה יותר: עם ביצוע התאמות נגישות, הנכם פותחים את שערי המקומות בהם מתקיימים האירועים לאוכלוסיות מגוונות, הבאות לרוב גם עם בן או בת זוג, חברים או משפחה, ובכך הנכם מגדילים בהרבה את מאגר הלקוחות הפוטנציאלים.
שיפור הבטיחות: התאמות נגישות מאפשרת לאדם עם מוגבלות לחוות את אותן חוויות ככל האדם באופן בטוח. אמצעי הבטיחות הנלקחים כחלק מההתאמות לאנשים עם מוגבלויות, ומשפרות את הבטיחות לכלל האוכלוסייה.
שיפור התדמית: מתן שירות לאנשים עם מוגבלויות ופרסום מתן שירות נגיש, משפר את תדמית חברתכם ומציב אתכם בחוג העסקים והארגונים התורמים לחברה.
עמידה בדרישות החוק: כיום הנכם נדרשים בשלבי רישוי שונים וגם לצורך רישיון עסק הנדרש לקיום אירועים, להציע שירות ומרחבים נגישים. תכנון ההנגשה במועד והיערכות נכונה, תחסוך מכם טענות ותביעות מלקוחות מאוכזבים. כבר כיום לא מעט טענות ותביעות המתייחסות לנגישות השירות הוצגו למקומות המקיימים אירועים והציבו אותם באור ובמקום לא נח .

הליכי הנגשה למקום להתקהלות
שילוב יועץ נגישות בשלב תכנון אירוע או מקום המשמש לאירוע, יסייע לכל צוות המתכננים והמארגנים את קיום האירוע ואת אישורו במועד.
מתן הנחיות ויעוץ לכל מתכנן – האדריכל, מתכנן הפיתוח, יועץ התנועה, יועץ המעליות, יועץ האקוסטיקה, יועץ החשמל והמערכות, יועץ שילוט ועוד.
אישור נגישות המבנה בשלבים סטטוטוריים כגון שלב הבקשה להיתר, תעודת גמר ורישיון עסק.
ליווי ומתן הנחיות למתכננים בשלבי תכנון מפורט לכל המרכיבים שאינם באים ליידי ביטוי בתוכניות הבקשה להיתר.
ליווי הביצוע עד לקבלת המבנה והשטחים הנלווים לו כולל מתן פתרונות חלופיים בזמן ביצוע.
המשך ייעוץ הנגישות למרכיב השירות ע"י מתן פתרונות למכשור ייעודי וריהוט הנדרש במקום ובכך להשלים את הנגישות שבוצעה במרכיבי הבינוי.
סיוע למתכנים ולמיישמים בבחירת גוונים וחומרי גמר מותאמים שיסיעו לאנשים עם מוגבלויות, כל זאת בגישת העיצוב האוניברסלי (עיצוב לכל – שאינו מסמן את החלל כאזור מתאים לאנשים עם מוגבלויות אלא בא לאחד את החללים כך שכל האוכלוסייה תמצא את מקומה באותה חלל ותשתמש באותם מרכיבים).
ליווי מפעילי המקום למתן שירות נגיש כגון הכשרת צוות העובדים למתן שירות נגיש, התאמת אמצעי העברת המידע בפרסומים ובאמצעי המדיה הנמצאים בשימוש במקום.

מתן אישור נגישות השירות למבנה ולמתחם קיים

ביצוע סקר נגישות לקבלת מידע לגבי המרכיבים שיש להנגיש ועלותם, באופן שיהווה כלי עבודה יעיל לתכנון ומימון ההתאמות הנדרשות לצוות מקבלי ההחלטות.
ביצוע הליך הנגשה בו צוות הנגישות ילווה את הגורמים המבצעים, ולפעמים המתכננים, בכל שלב.
קבלת המבנה ומתן אישור לנגישות המבנה.
ביצוע הליך נגישות השירות הכולל התאמות במכשור, בשילוט, בהתאמת במתן מידע כתוב וממוחשב ובהכשרת צוות העובדים.
מתן אישור נגישות השירות.

מהן ההתאמות העיקריות הנדרשות לביצוע במקומות המיועדים למופעים ולקולנוע:

הנגישות תחל תמיד בשטחי הגישה והחניה לאתר, ע"י סימון חניות מתאימות, הכוונה ואמצעי התראה ללקויי ראייה, הנמכות מדרכה והתאמת שבילי הגישה.
באזורי הישיבה והעמידה, יימצא מגוון של מקומות שיאפשר לצופה עם מוגבלות פיזית ליהנות ככל שאר האנשים מבלי להסתיר ובלי להיות מוסתר. התאמת מקום הישיבה יבוצע כך שיתאפשר לאדם עם מוגבלות פיזית לשבת ליד מלווה או בן זוג. כמו כן, יתאפשר לאדם עם עיוורון לשבת כשלידו קיים מרחב מתאים גם לכלב הנחייה שלו ובאזור נוח לגישה. מגוון מקומות ישיבה יאפשר לאדם עם מוגבלות פיזית לבחור מקום טוב עבורו בהתאם למוגבלותו, ולהעדפתו כפי שנעשה על ידי כל האוכלוסייה.
באולם המופעים, ישולבו מערכת להעברת הקול באופן ממוקד לכל כבד שמיעה שייעזר במכשור המוצע ויושם דגש על אופן וסוג התאורה. כמו כן ישולבו אמצעים להכוונה והתראה ללקויי ראיה כך שיוכלו להגיע למקומם בבטחה ובמהירות.
אזורי השירות הנלווים לייעוד העיקרי: אגפי שירותים, לובי התכנסות, יושם דגש על התאמת אפשרות השהיה לאנשים עם מוגבלויות פיזיות.
בשטחים המיועדים לשחקנים, נגנים ומציגים: במה, מלתחות חדרי חזרות ועוד, תינתן אפשרות הגישה גם לאנשים עם מוגבלויות כדי לאפשר להם לקחת חלק פעיל.
במסעדות ובבתי הקפה הנלווים, כמו גם בדלפקי ממכר שתייה ומזון מהיר יושם דגש על אפשרויות הגישה לדלפק החלוקה והתשלום, על התאמת מקומות ישיבה ועל התאמת מתן השירות והמידע לאורח עם לקויות ראיה או שמיעה.

התאמות הנגישות יפתחו לאנשים רבים שאינם מוגדרים כבעלי מוגבלות או לקויות, את האפשרות ליהנות ככל האדם מכל שירות המוצע במקום ויחד עם זאת יאפשר לאנשים עם מוגבלויות לחוות את האירוע במקום יחד עם משפחתם או חבריהם מבלי להרגיש מנודים.

חקיקה

החקיקה הרלוונטית בנושא נגישות למקום להתקהלות הינה בעיקר שלושת התקנות הבאות:

תקנות התכנון והבניה – חלק ח'1.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין).

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמות נגישות לשירות).

התקנות אלה, מרחיבות באופן ניכר את דרישות הנגישות לאנשים עם מוגבלויות פיזיות וחושיות שהיו מוכרות עד לא מזמן, הן במבנים חדשים, הן במבנים קיימים, והן במקומות פתוחים.
החידושים המשמעותיים יותר בתקנות החדשות נוגעות בדרישות נגישות השירות המצריכות היערכות בתחום המכשור, המידע המסופק לקהל, והכשרת אנשי השירות למתן שירות מתאים ושוויוני. כמו כן, נוספו פרקים שלמים המגדירים את הצורך בנגישות מלתחות, אולמות התקהלות, גישה לבמה, מקומות ישיבה מותאמים ועוד. גם במקומות שביצעו בעבר התאמות לאנשים עם מוגבלויות יצטרכו לעבור שדרוג בתחום הנגישות כדי לעמוד בדרישות התקנות החדשות ולבצע שינויים מבניים אך גם מנהלתיים וארגוניים כדי להתאים עצמם לנורמות המתקדמות שהציב המחוקק. בדיעבד הנ"ל יראה כמובן מאליו, אך כיום בשלב בו כל ארגון ועסק יידרשו לבצע שינויים והתאמות רבות שיתבטאו לבטח באמצעים כספיים לא מבוטלים, עדיף כי הפרויקט יבוצע באופן מאורגן ומחושב ככל הניתן כך שיתאפשר לבצע אותו בפרקי זמן מתאימים לתקציבים העומדים לרשותכם ושהמאמצים המושקעים יביאו לתוצאות המתאימות ויפתחו בפניכם קהל יעד נוסף שהיה במשך שנים רבות מורגל שלא להגיע למופעים.

חלק נוסף של התקנות והחוק מגדיר את אנשי המקצוע המורשים לבצע פעולות בתחום הנגישות: מורשי נגישות מבנים תשתיות וסביבה, מורשי נגישות השירות.
אנשי מקצוע אלה יצטרכו להסתייע באנשי מקצוע נוספים הממוקדים בתחומים כגון ראיה ושמע.
 

 

מידע זה אינו בא להחליף את המוגדר בחוקים ובתקנות אף מאפשר לכם להכיר את החובות המוגדרים בהם בהתאם לאופי הארגון והשירותים שאתם מספקים.

 

אנחנו כאן בשבילכם כדי לתת לכם את הייעוץ הטוב ביותר, ולדאוג שהעסק שלכם יעמוד בדרישות חוק הנגישות ללא עלויות מיותרות.