יעוץ נגישות למבני מסחר ומשרדים

מאמר על חובות הנגישות בשירותי מסחר ועסקים

​

המודעות לרמות שירות גבוה במרכזי קניות וחנויות הקיימת ממילא, הביאה את המבנים ושטחי הפיתוח סביבם לרמת נגישות טובה יחסית. בשל הרצון לכך שהלקוח יבצע את מינימום המאמץ כדי ליישם את רכישותיו, מרבית העסקים מאפשרים גישה במפלס הכניסה ללא מדרגות, מעברים ארוכים ומכשולים. הנגישות הנדרשת במקרים אלו הינה בעיקר במרכיבי ההכוונה וההתראה הייעודיים לאנשים עם מוגבלויות שונות ובהתאמת שירותים נלווים לייעוד העיקרי, ועל כן הינה קלה לביצוע ולרוב אינה כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות.

​

 

מהי נגישות ומדוע להנגיש

​

מעבר לעובדה כי נגישות מחויבת ומעוגנת בחוק, בתקנות ובתקנים ומי שלא עומד בהם עובר על החוק, חשוב לציין כי חוסר נגישות במבני מסחר ומשרדים במגזר הציבורי והפרטי משמעותה שלילת זכויות לקבלת שירות מצד אחד ומנגד התעלמות מפלח שוק בעל נפח משמעותי בחברה עבור חברות במגזר הפרטי.

כפי שברור לנו כי על מנת לתת שירות ללקוחותינו או לאוכלוסיית היעד יש להכשיר מקום מתאים, צוות עובדים ומערכת מותאמת לסוג השירות הניתן, ובאותה מידה לא נשכח לפתוח את דלתות המשרד בשעות הקבלה, כך על ידי ביצוע מספר התאמות נגישות, נוכל לפתוח את דלתותינו לאנשים עם מוגבלויות. 

ברוב המקרים התאמות הנגישות הינן פשוטות למדי, אך מתוך חוסר מודעות לצורך בהם סגרנו בפני אנשים רבים את הגישה אלינו ומנענו מהם את האפשרות לקבל שרות בכלל או לקבל שירות באופן מכובד ועצמאי.

לדוגמא: כבד שמיעה המתקשה לקבל את המידע שאנו רוצים לספק לו, לא יוכל יסתפק במכלול המאמצים שהשקענו בעיצוב המקום ובמקצועיות ואדיבות העובדים, וכל מאמץ שנעשה לא יועיל אם הוא לא יוכל לקבל מאיש השירות את המידע באופן המתאים לו, וכך יאלץ לחפש נותן שירות חלופי או לשלוח אדם אחר במקומו.

התאמות הנגישות יביאו לתוצאות הבאות:

• שיפור השירות: הנגישות תשפר במרכיבים רבים את השירות לכלל האוכלוסייה יחד עם פתיחת הגישה לקהל לקוחות עם מוגבלויות. חלק גדול באוכלוסייה סובל מבעיות שמיעה או ראיה גם מבלי להיות מוגדר כאדם עם מוגבלות. לדוגמא , לאוכלוסייה המבוגרת שלה כושר הראיה, השמיעה והכושר הגופני פוחת, התאמות הנגישות יהיו לעזר רב. שיפור מרחבי הפעולה, שיפור האקוסטיקה והתאורה, יאפשרו לאנשים רבים לקבל את השירות באופן משביע רצון וימנעו באופן זה חיכוכים, אי נעימויות ואכזבה שאינה קשורה למהות השירות.  

• שירות לאוכלוסייה רחבה יותר: עם ביצוע התאמות נגישות הנכם פותחים את שערי העסק לאוכלוסיות מגוונות הבאות לרוב גם עם בן או בת זוג , חברם או משפחה ובכך הנכם מגדילים בהרבה את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים שייהנו מהשירות שאתם מציעים.

• שיפור הבטיחות: התאמות נגישות מאפשרת לאדם עם מוגבלות לשהות אצלכם ככל האדם באופן בטוח. אמצעי הבטיחות הנלקחים כחלק מההתאמות לנכים , משפרות את הבטיחות לכלל האוכלוסייה.

• שיפור התדמית: מתן שירות לאנשים עם מוגבלויות ופרסום מתן שירות נגיש, משפר את תדמית חברתכם ומציב אתכם בחוג העסקים והארגונים התורמים לחברה.

• עמידה בדרישות החוק: הנכם נדרשים בשלבי רישוי שונים, אך גם ללא הליך סטטוטורי כלשהו, להציע שירות ומרחבים נגישים. הנגשה במועד תחסוך מכם הליכים סבוכים בעתיד בשלב שלא תמיד מתאים לכם ותחסוך מכם תביעות מלקוחות מאוכזבים. החוק יאפשר לאדם עם מוגבלות או לארגון המייצג אנשים עם מוגבלויות להגיש תביעה גם ללא הוכחת נזק. לצערנו, מקרים כאלו כבר החלו להיות מיושמים ולא תמיד מהטעמים שבאטיים חוקק החוק. כיום גם תביעות ייצוגיות החלו להיות מטופלות על ידי הרשויות. תביעות ייצוגיות אלו משמעותיות בהרבה מתביעה פרטית ועלולה לגרום לארגונים שלא יעמדו בדרישות הנגישות נזק רב.

​

האחראי ליישום הנגישות

נגישות במבני משרדים ומסחר באה ליידי ביטוי בכמה מישורים שונים ועבור צרכנים שונים:

• נגישות המבנה עצמו – באחריות בעל הבניין

• נגישות בשטח מושכר במבנה – באחריות משותפת של השוכר ובעל הבניין

• נגישות לעובד בחנות או משרד – באחריות המעביד

לכל  אחד מהצרכים הנ"ל  קיימות פעולות שונות שעל האחראי ליישם כדי לענות על צורך הנגישות מחד ולעמוד בדרישות החוק החלות על האחראי מאידך.

קיימים שני סוגים של דרישות נגישות :

• נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה)

• נגישות השירות

דרישות נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה) במבני מסחר ומשרדים

מרכיבי נגישות מתו"ס הינם מרכיבים הבאים ליידי ביטוי בבינוי ובמבנה וסביבתו הקרובה (בגבול המגרש). לדוגמא: רוחב שבילים, חניות נגישות, אמצעי עלייה נגישים לקומות – מעלית וכבש, רוחב פתחים, שירותים נגישים ומרכיבים רבים אחרים אותם יש ליישם במבנה כדי להבטיח שוויוניות בשימוש במבנה אנשים עם לקויות שונות (פיזיות וחושיות בעיקר).
מבנה חדש/ מבנה קיים
רמת הנגישות הנדרשת במבנה תלויה בין השאר בהגדרת המבנה כמבנה חדש או מבנה קיים.

• מבנה חדש – מבנה שקיבל היתר ראשון לבנייתו החל מ 01 באוגוסט 2009.

• מבנה קיים - מבנה שקיבל היתר ראשון לבנייתו לפני 01 באוגוסט 2009.

​

נגישות מתו"ס במבנה חדש

דרישות נגישות מתו"ס למבנה חדש מוגדרות בתקנות התכנון והבניה והינן דרישות המתאימות למבנה שהנגישות בו נלקחת בחשבון בזמן תכנון ולא כתוספת או השלמה. מכאן, שרמת הנגישות במבנים חדשים גבוהה וטובה בהרבה מהמוצע והנדרש במבנים קיימים. המחוקק לקח בחשבון כי החל מרגע נתון (ה 01 באוגוסט 2009) רמת ההכלה בבניין לאנשים עם מוגבלויות תהיה גבוהה ותאפשר שוויון הזדמנויות למקבל שירות ולנותן השירות.
מסיבה זו איכות הנגישות גבוהה יותר וכמות ההקלות הניתנות במבנים חדשים פחותה בהרבה ממה שניתן למבנים קיימים.
כמו כן, המחוקק קבע כי הנגישות במבנה חדש תהייה מוצעת למקבל השירות אך גם לנותן השירות. נתון זה משפיע רבות על תכנון מבני משרדים ומסחר ומביא לכך שגם מקום בו לא ניתן שירות לציבור (אלא רק מהווה מקום עבודה), נדרש לנגישות.
איכות הנגישות הגבוהה במבנים חדשים באה ליידי ביטוי בעיקר בכך שכל מקום בו נמצא קהל ונמצאים בו עובדים נדרש לנגישות ולא רק חלק מהפונקציות, גם אם קיימים מספר חללים בהם מתקיימת אותה פונקציה. לדוגמא: אין אפשרות להציע רק משרד אחד מתוך חמישה שיהיו נגישים במבנה חדש, אלא חמשת המשרדים נדרשים מראש להציע רמת נגישות מסוימת.
כמו כן כמות מרכיבי הנגישות הנדרשת גבוהה יותר במבנים חדשים ביחס למבנים קיימים. לדוגמא: במבנה חדש נדרש לסמן כל דלת בגוון ניגודי לצורך קלות זיהוי הדלתות לאנשים עם לקויות ראייה. דוגמא נוספת: סימון כניסה למעלית והגישה אליה מהכניסה לבניין נדרשת במבנה ציבורי חדש שתפוסתו 500 איש לפחות באמצעות פס הכוונה המסייע לאנשים עם עיוורון להגיע למעלית. מרכיבים אלה אינן מחויבים בכל מקרה במבנים קיימים.

​

נגישות מתו"ס במבנה קיים

דרישות נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה) למבנה קיים מוגדרות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, והינן דרישות הלוקחות בחשבון כי המבנה כבר בנוי ומכיל מגבלות רבות שלא תמיד מאפשרות יישום נגישות ברמה או בכמות המצופה למבנה הנמצא בהליך תכנון.  מכאן שרמת הנגישות במבנים קיימים נמוכה בהכרח מהמוצע והנדרש במבנים חדשים. המחוקק לקח בחשבון כי עד לרגע נתון (ה 01 באוגוסט 2009) רמת ההכלה בבניין קיים לאנשים עם מוגבלויות תהיה טובה ככל האפשר אך תיקח בחשבון בעיות הנדסיות אמתיות הקיימות, כמו גם היבטים נוספים כגון הצורך בשימור שעלול להוות מכשול ליישום נגישות ברמה גבוהה ומכילה.
מסיבה זו איכות הנגישות במבנה קיים נמוכה מהמוגדר למבנה חדש וכמות ההקלות הניתנות במבנים קיימים גבוהה יחסית. עם זאת, חשוב להבהיר כי המחוקק קבע קריטריונים ברורים מאוד לקבלת הקלות מסוגים שונים במבנים קיימים, ולכל סוג של הקלה נדרשים אישורים שונים מגופים שונים.
במבנה קיים המחוקק קבע כי הנגישות תוצע מראש למקבל השירות בלבד. ורק לאחר קבלתו של עובד עם מוגבלות תבוצענה התאמות פרטניות במנה ומתאימות רק לו, ולא באופן גורף מראש ולכל המוגבלויות. הבדל זה משמעותי מאוד ומקטין את חובת החייבים בנגישות ומגדיר אותם לאזורים המקבלים קהל. מסיבה זו במיוחד חשוב שכל בעל מבנה או חלק ממבנה יגדיר באופן ברור לו ולכל המשתמשים במבנה מהו האזור בו הקהל רשאי ונדרש להגיע. חשוב לציין את המובן מאליו כי קיימים מרכיבים שלא ניתן שלא להגדירם כחלק מהאזור המיועד לקהל כגון אזור שירותים.
רמת הנגישות המוגדרת למבנים קיימים מאפשרת בחלק מהנתונים להגדיר מספר מקומות נגישים מתוך כלל החללים בהם ניתן שירות.
דוגמא 1 - לא כל מדורי השירותים נדרשים להכיל תא שירותים נגיש, אלא חלק מהם בלבד. כמות המדורים הנגישים במקרה זה תוגדר הן על פי המינימום המוגדר בתקנות והן על פי המרחק מכל מקום במבנה אל תא שירותים נגיש. גישה זו נכונה למרכיבי נגישות רבים בבניינים קיימים.
דוגמא 2: פתח למשרד במבנה קיים נדרש להיות ברוחב נטו למעבר של 75 ס"מ לפחות לעומת 80 ס"מ במבנה חדש. רק במידה והפתח היה צר יותר מ 75 ס"מ במבנה הקיים יש להרחיב אותו למידה המוגדרת למבנה חדש (על פי תקנות התכנון והבניה).
עקרון זה מלווה את רוב ההתאמות במבנים קיימים: אם קיימת נגישות ברמה סבירה (זו שהוגדרו בתקנות למבנים קיימים), ניתן להגדיר רמה זו כחוקית, אך במידה ורמת הנגישות בבניין ירדה מהמוגדר בתקנות, נדרש ליישם את הנגישות כפי שהיא נדרשת למבנה חדש – ברמת הנגישות הגבוהה יותר.
המחוקק, במקרה זה מיטיב עם אנשים שכבדו את הוראות החוק הקשורות לנגישות שהיו מוגדרות בעבר ומציין כי הם לא יידרשו לביצוע אותם שינויים , לעומת אנשים שלא כבדו את החוק בעבר ונדרשים כיום לבצע במבנה הקיים את התאמות הנגישות הנדרשות במבנה חדש, למרות הקושי והמגבלות האמתיות הקיימות בו.
במבנה קיים, רמת הנגישות הוגדרה מראש כרמת נגישות מופחתת, וקיימים מצבים שונים שבהם המחוקק קבע כי במצבים אלו ניתן להפחית מאמצעי הנגישות.
לדוגמא: בבית קפה בו השטח לציבור קטן מ 50 מ"ר, המחוקק אפשר שלא למקם תא שירותים נגישים, גם אם מוצע תא שירותים לקהל. מצב זה בא לאפשר לבעלי עסקים קטנים - כגון בעלי דוכנים או קיוסק - שלא להשמיד את כל השטח המיועד לציבור לצורך יישום הנגישות.
קיימים מצבים אחרים ומרכיבים אחרים עליהם וויתר המחוקק והוריד בכך את רמת הנגישות מראש במבנים קיימים. עם זאת, חשוב להכיר היטב את אותו קו שסימן המחוקק והפריד בין חייבים בביצוע מרכיבי נגישות לבין מקומות הפטורים מאמצעי נגישות מסוימים. באותה נשימה צריך להדגיש כי אם מקום מסוים פטור מביצוע מרכיב נגישות אחד, אין זה אומר שהוא פטור כלל מחובת הנגישות. הכרה עמוקה של התקנות, תאפשר לבעל מבנה או משרד להשקיע בשדרוג הנגישות במידה המתאימה למוגדר בתקנות. יחד עם זאת תמיד נכון לציין כי רמת נגישות גבוהה מיטיבה עם כל מקבלי השירות ואין לראות בהליך ההנגשה הליך המיועד רק לאוכלוסייה קטנה ומסוימת.

​

חובות הנגישות המוטלות על בעלים של מבנה חדש

​

• קבלת חוות דעת מאשרת של מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס) שהוכנה על גבי טופס מתאים המאשרת כי הבקשה להיתר מתאימה לדרישות החוק בנושא. – בעלי מבנים ששלב הבקשה להיתר כבר נסתיים – מומלץ לתעד את האישור הנדון ולשמור אותו.

• קבלת חוות דעת מאשרת של מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס) לתעודת גמר שהוכנה על גבי טופס מתאים המאשרת כי לאחר הבניה, המבנה עומד בדרישות החוק בנושא. בעלי מבנים שבהם שלב הבניה כבר הסתיים – מומלץ לתעד את האישור הנדון ולשמור אותו.

• אין חובה לבצע סקר נגישות במבנה חדש, עם זאת חובה לשמור על מרכיבי הנגישות שיושמו במבנה ולוודא כי בכל שינוי , תוספת או שדרוג, רמת הנגישות תהיה לפחות כמוגדר בחוק. נושא זה במיוחד מהווה מושא לכשלים רבים: במקרים בהם לאחר האכלוס מבצעים שינויי פנים להם לא נדרש היתר כגון שינוי קירות פנים ליצירת אזור משרדים חדש או שונה. במקרים אלו, שילוב איש מקצוע מתחום הנגישות קריטי כדי להבטיח כי ההשקעה בעיצוב החדש תתאים לדרישות הנגישות ולא תידרש ליישום מחדש

חובות הנגישות המוטלות על בעלים של מבנה קיים

​

• ביצוע רשימת מבנים קיימים בהם ניתן שירות לציבור, המחלקת את המבנים הקיימים למנות הנגשה וציון, לצד כל בניין, את מועד ההנגשה כמוגדר בתקנות. המועדים יכולים להשתנות בהתאם לסוג הארגון שבבעלותו או שבהם הוא פועל*. ארגונים הפועלים בעד 4 מבנים אינם נדרשים לרשימה זו.

• ביצוע בדיקת נגישות במבני המשרדים הקיימים בשטחים בהם קיימת קבלת קהל. בדיקה זאת גם מכונה סקר נגישות מתו"ס. סקר זה כולל את כל הפרמטרים הנדרשים לבדיקה במבנה קיים. הסקר נדרש להציג לפחות את ליקויי הנגישות שנמצאו בבניין ולא מחויב לציין בו את רמת הנגישות הקיימת בכל אחד מהמקומות בהם קיים שירות לציבור. הסקר צריך גם לכלול אישורים לפטורים מגורם מתאים אם המקום זכאי לפטור ממרכיב נגישות.

• הכנת הצהרה על קיום בדיקת נגישות במבנה קיים הנותן שירות לציבור. הצרה זו נדרשת להיות ערוכה על גבי טופס מיוחד שהוכן על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וחתומה על ידי מוסמך חתימה של הארגון הפועל בבניין הנדון.

• ביצוע התאמות הנגישות בהתאם לפערים שנמצאו בסקר הנגישות ובהתאם ללוחות הזמנים שהוגדרו לבניין או הוגדרו ברשימת המבנים הקיימים להנגשה.

• הכנת הצהרה על סיום ביצוע התאמות הנגישות לכל בניין קיים שעבר הליך הנגשה. הצהרה זו נדרשת להיות ערוכה על גבי טופס מיוחד שהוכן על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וחתומה על ידי מוסמך חתימה של הארגון הפועל בבניין הנדון.

*לוחות הזמנים להנגשה ומרכי הנגישות הנדרשים במבנה קיים שונים לגבי הקטגוריות הבאות:

• מפעיל או בעלים של שירות הניתן בבניין קיים שהינו גוף פרטי.

• מפעיל או בעלים של שירות הניתן בבניין קיים שהינו רשות ציבורית.

• מפעיל או בעלים של שירות הניתן בבניין קיים שהינו רשות מקומית.

לכל אחד מהגורמים הנ"ל לוחות זמנים שונים ודרישות נגישות שונות ליישום במבנים שבאחריותו.
** יש לציין כי מפעיל של חלק ממבנה כגון שוכר של קומה או חלק מקומה במבנה משרדים -חייב בכל מרכיבי הנגישות בשטח אותו הוא מפעיל. האחריות אינה רק של הבעלים של המבנה. האחריות לנגישות מתחלקת בין השוכר לבעלים על פי הצורך בקבלת היתר בניה לצורך יישום אמצעי הנגישות.

​

הליכי הנגשה למבנה חדש (בתכנון)

​

• שילוב צוות הנגישות בשלבי תכנון מוקדמים ככל האפשר כדי לייעל לכל צוות המתכננים את הליכי התכנון והרישוי.

• מתן הנחיות ויעוץ לכל מתכנן – האדריכל, מתכנן הפיתוח, יועץ התנועה, יועץ המעליות, יועץ האקוסטיקה, יועץ החשמל והמערכות, יועץ שילוט ועוד.

• אישור נגישות המבנה בשלבים סטטוטוריים כגון שלב הבקשה להיתר וטופס 4.

• ליווי ומתן הנחיות למתכננים בשלבי תכנון מפורט לכל המרכיבים שאינם באים ליידי ביטוי בתכניות הבקשה להיתר.

• ליווי הביצוע עד לקבלת המבנה והשטחים הנלווים לו כולל מתן פתרונות חלופיים בזמן ביצוע.

• המשך ייעוץ הנגישות למרכיב השירות ע"י מתן פתרונות למכשור ייעודי וריהוט הנדרש במקום ובכך להשלים את הנגישות שבוצעה במרכיבי הבינוי.

• סיוע למתכנן הפנים בבחירת גוונים וחומרי גמר מותאמים שיסיעו לאנשים עם מוגבלויות, כל זאת בגישת העיצוב האוניברסלי ( עיצוב לכל – שאינו מסמן את החלל כאזור מתאים לאנשים עם מוגבלויות אלא בה לאחד את החללים כך שכל האוכלוסייה תמצא את מקומה באותה חלל ותשתמש באותם מרכיבים.

• ליווי מפעילי המקום למתן שירות נגיש כגון הכשרת צוות העובדים למתן שירות נגיש, התאמת אמצעי העברת המידע בפרסומים  באמצעי המדיה הנמצאים בשימוש במקום.

• מתן אישור נגישות השירות 

​

הליכי הנגשה למבנה קיים (מבנה שקיבל היתר בניה ראשון לפני 01/08//2009)

​

• ביצוע סקר נגישות לקבלת מידע לגבי המרכיבים שיש להנגיש ועלותם, באופן שיהווה כלי עבודה יעיל לתכנון ומימון ההתאמות הנדרשות לצוות מקבלי ההחלטות.

• ביצוע הליך הנגשה בו צוות הנגישות ילווה את הגורמים המבצעים ולפעמים המתכננים בכל שלב.

• קבלת המבנה ומתן אישור לנגישות המבנה.

• ביצוע הליך נגישות השירות הכולל התאמות במכשור, בשילוט, בהתאמת במתן מידע כתוב וממוחשב ובהכשרת צוות העובדים.

• מתן אישור נגישות השירות.

​

מהן ההתאמות העיקריות הנדרשות לביצוע לחנויות, מרכזי קניות ומבני משרדים:

​

• הנגישות תחל תמיד בשטחי הגישה והחניה לאתר ע"י סימון חניות מתאימות , הכוונה ואמצעי התראה ללקויי ראייה, הנמכות מדרכה והתאמת שבילי הגישה. במקרים רבים, שטחים אלה אינם באחריות בעל העסק, על כן תידרש פניה מתועדת לרשויות המתאימות(עיריות, מועצות או הנהלת מרכזי קניות) כדי שאלו תשפרנה את הנגישות בדרך לעסק שלכם.

• בתוך המבנה תידרש התאמה למרכיבי התנועה האנכית – התאמת מהלכי המדרגות והמעליות לאנשים עם לקויות ראיה, הרחבת מעברים ופתחים לאשים עם מוגבלויות פיזיות וגישור על הפרשי מפלסים שהתאפשרו עד כה באמצעות מדרגות בלבד.

במוקדי מתן השירות ההתאמות יאופיינו בעיקר בשני מרכיבים: התאמת הריהוט והתאמת מרחב ההמתנה.  

​

כמו כן יותאמו כל השטחים הנלווים לפעילות העיקרית הפתוחים לקהל כגון מתחמי השירותים על יד הכשרת תאי שירותים לנכים, וכל פעילות נלוות או נוספת לפעילות העיקרית של העסק.

על פי סוג מתן השירות יאופיינו המרכיבים הנוספים הנדרשים, לדוגמה, בחנויות התאמת מרחב לצד קופות, התאמת מעברים באזורי הקניה, שיפור הגישה למוצרים, אפשרות זיהוי המוצרים, במשרדים אזורי המתנה מותאמים, חדרי ישיבות עם מערכות הגברה ומושבים מותאמים, ועוד.

​

נגישות השירות בקניונים, במרכזי מסחר ובמתחמי משרדים

מרכיבי נגישות השירות הינם מרכיבים הבאים ליידי ביטוי בשלושת הדרכים הבאות בעיקר:

• ציוד, ריהוט ושילוט נגישים – הנמצאים פיזית במשרדים ובחלקים בהם ניתן שירות לציבור.

• מרכיבים ארגוניים וניהוליים כגון: נהלים למתן שירות נגיש, הדרכת עובדים למתן שירות נגיש, מידע מותאם לאנשים עם מוגבלויות ומינוי רכז נגישות.

• מרכיבי יידוע ופרסום כגון: התאמת אתר האינטרנט לדרישות הנגישות, פרסום אמצעי הנגישות שבעלי השירות מציע ללקוחותיו, ופרסום אמצעי קשר של רכז הנגישות של החברה.

​

נתונים המשפיעים על רמת נגישות השירות הנדרש בארגון

​

• השירות ניתן ב"רשת" *חניות או סניפים מגדירה רמת נגישות גבוה יותר. גם סניפים הפועלים תחת זכיינות, מחויבים כחלק מהרשת.

• כמות עובדים המועסקים על ידי הארגון משפיעה על איכות וכמות דרישות נגישות השירות. קו המחוקק בנושא זה מוגדר החל מהעסקת 25 עובדים. לארגונים אלו (המעסיקים לפחות 25 עובדים) חובות נגישות רבות יותר כגון החובה למנות "רכז נגישות"

• סוג הארגון משפיעה על לוחות הזמנים ובחלק מהמקרים על רמת נגישות השירות הנדרשת. סוגי הארגונים:

  • מפעיל או בעלים של שירות שהינו גוף פרטי.

  • מפעיל או בעלים של שירות שהינו רשות ציבורית.

  • מפעיל או בעלים של שירות שהינו רשות מקומית.

​

*רשת – כמות סניפים או מקומות בהם ניתן השירות – החל משני מקומות הארגון מבחינת דרישות הנגישות מוגדר כ"רשת". כולל סניפים הפועלים בזכיינות.

​

החקיקה הרלוונטית בנושא נגישות מרכזי מסחר וקניונים הינה בעיקר שלושת התקנות הבאות:

​

• תקנות התכנון והבניה – חלק ח'1.

• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין).

• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמות נגישות לשירות).

התקנות אלה, מרחיבות באופן ניכר את דרישות הנגישות לאנשים עם מוגבלויות פיזיות וחושיות, הן במבנים חדשים והן במבנים קיימים.
דרישות נגישות השירות המצריכות היערכות בתחום המכשור, המידע המסופק לקהל, והכשרת אנשי השירות למתן שירות מתאים ושוויוני. גם במקומות שביצעו בעבר התאמות לאנשים עם מוגבלויות יצטרכו לעבור שדרוג בתחום הנגישות כדי לעמוד בדרישות התקנות ולבצע שינויים מבניים אך גם מנהלתיים וארגוניים כדי להתאים עצמם לנורמות המתקדמות שהציב המחוקק. בדיעבד הנ"ל יראה כמובן מאליו, אך כיום בשלב בו כל ארגון ועסק יידרשו לבצע שינויים והתאמות רבות שיתבטאו לבטח באמצעים כספיים לא מבוטלים, עדיף כי הפרויקט יבוצע באופן מאורגן ומחושב ככל הניתן כך שיתאפשר לבצע אותו בפרקי זמן מתאימים לתקציבים העומדים לרשותכם ושהמאמצים המושקעים יביאו לתוצאות המתאימות ויפתחו בפניכם קהל יעד נוסף שהיה ממודר במשך שנים.

חלק נוסף של התקנות והחוק מגדיר את אנשי המקצוע המורשים לבצע פעולות בתחום הנגישות: מורשי נגישות מבנים תשתיות וסביבה, מורשי נגישות השירות.
אנשי מקצוע אלה יצטרכו להסתייע באנשי מקצוע נוספים הממוקדים בתחומים כגון ראיה ושמע.

 

מידע זה אינו בא להחליף את המוגדר בחוקים ובתקנות אף מאפשר לכם להכיר את החובות המוגדרים בהם בהתאם לאופי הארגון והשירותים שאתם מספקים.

 

אנחנו כאן בשבילכם כדי לתת לכם את הייעוץ הטוב ביותר, ולדאוג שהעסק שלכם יעמוד בדרישות חוק הנגישות ללא עלויות מיותרות.