|
חוקים תקנות ותקנים רלוונטיים
החוקים, התקנות והתקנים המשמעותיים יותר בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלווית הינם:
חוק ותקנות התכנון והבניה הקיימים – דן בנגישות נדרשת למבנים חדשים והרחבות בניה בשלבי היתר ורישוי.
באוגוסט 2009, נכנסו לתוקף עדכונים רבים לחוק ולתקנות, המרחיבים באופן ניכר את דרישות הנגישות למבני ציבור חדשים ולמבני מגורים חדשים הכוללים 6 יחידות דיור ומעלה.
החל באוגוסט 2009, קיימת דרישה לאישור נגישות בשלב הבקשה להיתר וטופס 4 לכל מבנה ציבורי בכל הועדות בארץ. עד כה, הדרישה הנ"ל לא היתה גורפת ונדרשה רק בחלק מהועדות שביקשו לקדם את נושא הנגישות לפני כניסת התקנות לתוקף.
כמו כן נדרשת התערבות גוף מקצועי נוסף בהליך הרישוי והתכנון: מורשה נגישות השירות.
בנוסף לכל אילו, נכנסו לתוקף גם תקנות בטיחות חדשות הדנות, בין השאר, במיקום מאחזי יד ובשטחי מחסה לאנשים עם מוגבלויות. מרכיבים אלו משפיעים באופן ניכר על כל מבנה ציבורי בהליכי תכנון.
באפריל 2010 עודכנו גם תקנות התגוננות אזרחית המגדירים פתחים רחבים יותר בכל המרחבים המוגנים השונים, כולל במבני מגורים.
חשוב לשים לב כי החוק תקף לגבי מבנים שלא קיבלו טופס 4 או אישור אכלוס באוגוסט השנה (2009). בפרויקטים בהם הגישו בקשה להיתר ואף אושרה בקשתם ללא דרישות נגישות מורחבות, אך לא סיימו את בניית הפרויקט עד למועד הנ"ל, נמצאים במצב מורכב בו הם נדרשים לשנות מרכיבים רבים במבנים תוך כדי בניה למרות שבידם היתר כחוק.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – מהות החוק הינה להנחות לביצוע נגישות הלכה למעשה בכל מרכיבי החיים לצורך שילוב אנשים עם מוגבלויות בכל סוגי הפעיליות ולהגדיר את מהות השוויון ואיסור ההפליה של אנשים עם מוגבלויות. כמו כן החוק מגדיר מי יהיה רשאי לעסוק בתחום בשלבים סטטוטורים : מורשי נגישות מבנים, תשתיות, וסביבה, ומורשי נגישות השירות.
תקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – מגדירות לכל סוג של מבנה שטח או שירות את הנגישות הנדרשת לו . התקנות דנות בעיקר במבנים ובשירותים קיימים. כמו כן התקנים מגדירים את לוח הזמנים לביצוע הליכי הנגשה בהתאם למספר מבנים מגזר ציבורי או פרטי ופעולות נדרשות.
תקנים ישראליים
תקן ישראלי 1918 – פרקים 1-5 – מגדיר בעיקר את אופן ביצוע ההתאמות הנדרשות על פי חוק. עקרונות ודרישות כלליות, הסביבה שמחוץ למבנה, פנים הבניין, תקשורת ויחידות דיור ואכסון.
תקן ישראלי 2481 –חלק 70 – מתייחס לנתונים הנדרשים במעליות.
תקן ישראלי 2252 חלק 1 ו 2 - דן בנתונים הכרחיים של מעלונים אנכיים ואלכסוניים.
תקן ישראלי 2279 – דן בהתנגדות להחלקה של משטחי הליכה במצבים שונים ומחומרים שונים.
הרשימה המוזכרת כוללת את רוב הדרישות להתאמות נגישות אך הינה חלקית. קיימים חוקים תקנות ותקנים נוספים הכוללים דרישות נגישות כדוגמת:
חוק מקרקעין הקובע, בין השאר, אלו התאמות ניתן לבצע במבנה מגורים ואיזה אחוז הסכמה נדרש מהשכנים השותפים בבעלות על הנכס.
חוק הרשויות המקומיות – הקובע התאמות נגישות חלקיות במדרכות העירוניות.
חידושים בתחום החקיקה
ראה מאמר של אדריכל אריאל גרדשטיין מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה על תקנות חדשות שנכנסות בימים אלה לתוקפן בתחום הנגשת אתרי מבקרים ובתחום הבטיחות.
החל מספטמבר 2010 נכנסו לתוקף תקנות הנגישות הדנות במבני מגורים. התקנות דנות בשטחים המשותפים לכלל דיירי המבנים החל מהגישה למבנה ומהחניה ועד לדלתות הכניסה ליחידת הדיור. עם זאת, ישנן גם דרישות מחייבות בושא מבני המגורים הדנות גם בפנים יחידות הדיור הנובעות מתקנות ההתגוננות האזרחית - פתחי ממ"דים שמעתה יוכלו להיות ברוחב מזערי של 85 ס"מ.
תקנות בתחום מבנים ציבוריים
במסגרת התקנות בתחום הנגישות, מפרסם משרד המשפטים את התקנות הבאות:
"במרץ השנה פורסם תיקון לתקנות התכנון והבניה, העוסק בדרישות להתאמת נגישות בכל מבני הציבור החדשים הנבנים בישראל, כך שיהיו נגישים גם לאנשים עם מגוון סוגי המוגבלות. התקנות נכתבו בעקבות תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 - "תיקון הנגישות".
החוק מטיל על נציבות שוויון זכויות לפעול לקידום השוויון של אנשים עם מוגבלות, כך שיוסרו חסמים ומחסומים העשויים למנוע מהם את השתלבותם בחברה הישראלים בכל תחומי החיים. התקנות קובעות כללים מפורטים, המשלימים את החקיקה, המורים כיצד יש ליישמה.
התיקון נכנס לתוקף מתחילת אוגוסט 2009 ומחייב כל בניין חדש או תוספת לבניין קיים לעמוד בדרישות הנגישות, כך שכל אדם עם מוגבלות יוכל להגיע למבנים העומדים לרשות הציבור ולהשתמש בהם באופן חופשי שוויוני, עצמאי, מכובד ובטיחותי.
משרד הפנים בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ניסחו את התקנות החדשות והובילו לאישורן. תהליך התקנתן כלל התייעצות אינטנסיבית עם ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות.
התקנות מתנות את קבלתם של היתרי בניה (או הרחבת מבנה קיים), בעמידה בדרישות והתנאים, המאפשרים נגישות לאנשים עם מוגבלות. בנוסף הן מחייבות להבטיח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה (בתוספת לבניין קיים).
על מנת להבטיח עמידה בדרישות, ילווה התכנון והאכלוס של בנייני הציבור החדשים על ידי אנשי מקצוע מורשים בתחום הנגישות של מבנים, תשתיות וסביבה (מתו"ס), האמורים להתייעץ עם מורשי נגישות שירות. חוות הדעת של מורשה נגישות מתו"ס תאשר, כי מתקיימות הוראות הנגישות לגבי אותו בניין.
התקנות החדשות מהוות שיפור משמעותי לעומת ההוראות שהיו קיימות עד היום בנושא ומכילות שינויים רבים. כך לדוגמה, התקנות החדשות מקיפות את כל מבני הציבור בארץ בעוד שההוראות הישנות התייחסו רק לחלק קטן מהן. התקנות החדשות כוללות הוראות נגישות מעודכנות יותר, מציינות לפרטי פרטים את התאמות הנגישות ומחייבות נגישות לכל מפלס. זאת, להבדיל מהתקנות הקודמות, שבמרבית הבניינים דרשו נגישות לפחות לקומה אחת בלבד. כמו כן, הן נותנות מענה לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות השונות, לרבות לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה, וזאת בנוסף לאנשים עם מוגבלות בניידות.
חידוש מרכזי נוסף בתקנות החדשות הוא קיומם של מנגנוני אכיפה ובקרה חדשים, ואפקטיביים. על נציבות השוויון זכויות הוטל תפקיד מרכזי בהפעלת מנגנונים אלה. הנציבות נערכת לכך, ותפעל להביא את החקיקה החדשה לביטוי יום יומי וזאת בעזרת סמכויות הפיקוח, הרגולציה והתביעה האזרחית והפלילית המסורות בידה.
הנציבות פועלת להטמעה ויישום התקנות ע"י הציבור ועושה שימוש נרחב באתר האינטרנט שלה, שניתן להוריד ממנו את נוסח התיקון החדש ואף למצוא בו קישור לרשימת מורשי הנגישות, המנוהלת על ידי משרד התמ"ת וכן שרטוטים לשימושם של אנשי מקצועות התכנון והבינוי.
התקנות החדשות מהוות צעד חשוב לקראת מימוש זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון זכויות. מטרתן היא לקדם את הנגשת הזירה הציבורית בישראל לאנשים עם מוגבלות ולאפשר את השתתפותם המלאה של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. התהליכים המבורכים לקידום הנגישות וההשתלבות בקהילה, שמוטמעים כבר היום בתחומים ובמקומות שונים, מעידים כי קיימת הכרה בחשיבות הנושא. אנו מקווים שכעת, עם כניסת התקנות לתוקף, מגמה זו אף תתעצם.
אין בהגדרות הנ"ל הבהרה או הגדרה משפטית, אלא ניסיון לאפשר לקהל הגולשים התמצאות בסוגי הדרישות הקיימות ובמקומות שניתן למצוא אותן.
תוכן המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף משפטי ויתכנו טעויות והשמטות. עקב כך אין להסתמך עליו לשם ביצוע או המנעות מפעולה כלשהי." (משרד המשפטים מתוך תקנות מבנים ציבוריים).
|
